גַּם בַּלַּיְלָה גַּם בַּיּוֹם, אֲנִי שֶׁלך בְּכָל מָקוֹם
כְּשֶׁהָעוֹלָם עָמוּס, חוֹנֵק – תָּמִיד נוּכַל לְהִתְחַבֵּק
תָּמִיד אֶהְיֶה הָאַרְנָב שֶׁלך הוּא שִׁיר הַלֵּל לַחֲבֵרוּת וּלְנֶאֱמָנוּת,
לָאוֹפֶן שֶׁבּוֹ הַקְּרוֹבִים לָנוּ בְּיוֹתֵר מְלַוִּוים אוֹתָנוּ תָּמִיד,
בְּכָל אֲשֶׁר נֵלֵךְ: בְּשִׂמְחָה וּבְעֶצֶב, בְּאוֹשֶׁר וּבְיוֹם סַגְרִיר.
זֶהוּ סֵפֶר מָלֵא חוֹם וְאוֹר, אוֹפְּטִימִיּוּת וְאַהֲבַת אָדָם –
לַבָּנוֹת וְלַבָּנִים, לַגְּדוֹלִים וְלַקְּטַנִּים.